הראשון לציון ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר בפסק דין בנושא הכותל הרפורמי והכרת הממשלה.

"לשאלת רבים וחשובים, בענין ההסדר עם אותם מפירי ברית המרימים ידם בתורת משה רבנו ע"ה, המכונים רפורמים ודומיהם, המזייפים תורת ישראל ומצוותיה בדרישתם למקום תפילה בכותל וכן מקווה, וכיוצ"ב, כשהם דורסים ורומסים ברגל גאוה כל קדשי ישראל עד שהגיעו להשיא גוים עם יהודים ושאר נישואי תועבה.

הכותל המערבי שריד בית מקדשנו, שלא זזה ממנו שכינה לעולם, ולא זזו ישראל מלהתפלל משם: ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים, וגם בכל מקומות גלויותנו, הבטנו בציור הכותל ונפשנו הומיה בציפיותיה לישועת ישראל, ואין שום צד היתר למוסרו לביזיון ולשמצה, בידי אלה המתימרים להתפלל ומתנהגים בפריצות ובליצנות, שזה חילול הקודש והמקדש, ורמיסת קדושת מסורת ישראל לדורותיהם, בעזות ובאכזריות. ואין זה פחות חמור, מאשר היו נותנים אותו לחברת הריסה, שתפזר את אבניו קדמה וימה, ולערות ולהרוס עד היסוד בו. רח"ל.

וזה שהדבר החמור הזה נעשה ע"י ממשלת ישראל, חמור שבעתיים, שגם עבירה קלה הנעשית ע"י הנהגת הצבור היא חמורה יותר מעבירה חמורה ביותר שנעשית ע"י יחידים" כותב הרב במכתב ומסיים "הטענה שיש חשש של שפיכות דמים ח"ו, תגדל ותתעצם ה' יצילנו, ואין מכבין אש בסולר ונפט, אלא בשיקול דעת וביישוב הדעת, מבלי לנטות מדרכי אבותינו וקדמונינו".

על פסק הדין חתמו הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון. חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי שמעון בעדני. ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי משה צדקה. ראש ישיבת כסא רחמים הגאון רבי מאיר מזוז. הדיין הגאון רבי ציון בוארון והגאון רבי יעקב טופיק.